<h1>ארחות חיים הלכ' עירובי תבשילין סימן ג'</h1>
<h2>דף טז.</h2>
ומערבין בכל אוכל שהוא מותר באכילה אף על פי שאסור לזה שמערבין עליו כגון לנזיר ביין ולישראל בתרומה ולגדול ביה"כ שהוא חייב בתענית ואסור לאכול. עירובי תבשילין שיעורו אין פחות מכזית בין לאחד בין לאלפים ואין עושים עירוב זה אלא בפת ולא בריפות וכיוצא בהן אלא בתבשיל שהוא פרפרת כגון בשר וביצים ודגים וכיוצא בהן ואפי' בעדשים שבשולי קדרה ואפי' שמנונית שע"ג הסכין שחותכין בה צלי גוררו אם יש בו כזית סומך עליו משום ערובי תבשילין. תבשיל שאמרו לענין עירוב זה אפי' שלוק ואפי' כבוש ואפי' דגים קטנים שהדיחן במים חמין שהדחתן זהו בישולן לאכילה הרי זה סומך עליהן זהו דעת הריא"ף והבעל העיטור ז"ל והרמב"ם ז"ל ור' אהרן הלוי ז"ל. אבל הגאון ר' שמעון קיירא והר"ז ז"ל כתבו שצריך לעשות ב' תבשילין האחד לצורך מעשה בישול כגון צלי ושלוק ומבושל שכל אלה בכלל בשול הן וקיימא לן דאין אופין אלא על האפוי ואין מבשלין אלא על המבושל וכן הוא אמר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו וכן דעת הר"ש ז"ל שאין אופין אלא על הפת וכשאמרו תבשיל א' חוץ מן הפת ר"ל.
